<h1>שבלי הלקט דין כחל סימן כ"ח</h1>
<h2>דף קט:</h2>
תניא כלישנא קמא דרב, כחל שבשלו בקדירה בחלבו, כגון שקרעו קצת בלא שתי וערב ובשליה לחודיה בלא בשר כדפרישת לעיל מותר. ומפרש רב נחמן לקמן, דהוא מותר לכתחילה אמר. כיצד קורעו, כדי לבשלו אפילו בהדי בשר, ואמתניתין קאי דקתני הכחל קורעו ומבשלו בכל ענינים. קורעו שתי וערב וטחו בכותל ומבשלו בקדירה אפילו בהדי בשר. קרע לי ואנא איכול, בקדירה בלא בשר קאמר, דאי לצלי פשיטא דלא בעינן שתי וערב אלא לקדירה כלומר לבשל בהדי בשר אבל לקדירה בלא בשר לא בעינן שתי וערב. אלא קורעו קריעה קצת כדפרישת. אמר להו רב נחמן זויקו לי כחלי, פירוש כמו הנהו ארמאי זווקני, שהם נפוחים כנודות. וכן פירש בערוך. והכי פרושו זויקו לי כחלי, בשלו לה כחל, כשמתבשל יהא נפוח ומלא מן החלב כנוד, וכגון, שלא היה קרוע שתי וערב אלא קריעה גרידא, ובקדרה בלא בשר קאמר רב נחמן, דאכתי זויקא הוי, כיון שלא קרעו שתי וערב וטחו בכותל. ומתרץ ההוא לקדירה, כלומר, ההוא להתירו לבשלו בקדירה בהדי בשר. דלבשלו בהדי בשר בעינן שתי וערב וטחו בכותל אבל בקדירה בלא בשר בקריעה קצת סגי. ומקשה, והא אפילו בקדירה בלא בשר אמרינן בבריתא דלעיל דאסור לכתחילה, דקתני כחל שבשלו ומשמע דיעבד. ורב נחמן מתיר לכתחילה, הוא הדין דאפילו לכתחילה. דרב נחמן כלישנא קמא סבירא ליה דהלכתא הכי. וכן פירש רבנו חננאל דהלכתא כלישנא קמא דרב, דהא תניא כוותיה. ואין נראין דברי הקונטרס שדוחק ואומר, דרב נחמן פליג בלישנא דהלכתא וסבירא ליה כאיכא דאמרי ובשלו היינו צלי, וזויקו היינו שפודו, ואין נראה כן. דאם כן לישני ליה כי תניא בברייתא בבשול ובדיעבד. וצורנו יפדה נפשנו מכל צרה אמן.
